<h1>אהל מועד שער איסור והיתר דרך ו'</h1>
<h2>דף ל.</h2>
אין לשין את העיסה בחלב ואם לש כל הפת אסורה מפני הרגל עבירה שמא יבא לאוכלה בבשר כיוצא בו [ע"ב] אין שטין את התנור באליה ואם שט כל הפת אסורה גזירה שמא יבא לאוכלה בחלב או בגבינה וגזרו בה לפי שאדם אופה ממנה לימים הרבה בפעם אחת ואי נתירנו ואוכלה בפני עצמה יבא לאוכלה בחלב אבל גבי פת שאפאה עם צלי לא אסרוה בפני עצמה לפי שאף החלב אינה אסורה מן הדין ולא רצו לגזור גזירה לגזירה ואם הסיק את התנור או שקנחו יפה מותר ואין לחוש במה שבלוע בו דהו"ל נ"ט בר נ"ט ומותר בדבר שמתחלתו התר. בוכיא הואיל והסיקו מבחוץ אסור עד שימלא אותה גחלים. פת שנעשה בו שנוי מותר ללוש אותו בחלב או להשיט התנור באליא שלא יבא עוד לטעות.
<h2>דף עו.</h2>
בשר וגבינה שנפל הא' על השני אם חם לתוך חם או צונן לתוך חם אסור, נפל חם לתוך צונן מותר דתתאה גבר ודיו בקליפה נפל צונן לתוך צונן דיו בהדחה, מליח שאינו נאכל מחמת מלחו דינו כחם וכן אם מתובל בתבלין.
<h2>דף עו:</h2>
פת שאפאה בתנור שיש בו בשר יש אוסרין לאוכלה עם חלב וכן דעת הר"מ ויש מתירין והכריעו האחרונים כדברי המתירין דריחא לאו מילתא היא במידי דחזי לאכילה הילכך מותר להריח ביי"ן ובפירות של ערלה אבל במידי דקאי לריחא כמו לבונה והדס ורד של ע"ז אסור להריח בהן.
